מסטו, או בשמו האמיתי מלה סטומפ הוא בסך הכל בן 20 אבל כבר כובש במות ופסטיבלים בכל רחבי העולם. הוא עבד עם מייק וויליאמס על הלהיט Wait Another Day, שיחרר להיטים בלייבל העל ספינינן וגם ב- Musical Freedom של טייסטו. קבלו ראיון עם הדור הבא של המוזיקה האלקטרונית.
"אנחנו חברים כבר שש שנים או משהו כזה, אולי יותר. ניגנו באותה מסיבה בעיר שבה אני גר, אירוע קטן שבו גם מרטין גריקס התחיל. אנחנו תמיד שולחים אחד לשני את הטראקים שלנו בשביל לקבל פידבק."
"קצת פחדתי כששחררתי אותו אבל בסופו של דבר זה טוב לי באופן אישי לעשות דברים שונים. קיבלתי את השירה זה היה משהו כמו 108 BPM שזה ממש איטי, אז עשיתי את הסגנון שלי בטראק. אין חוקים, ממש קיבלתי את הצלילים ועשיתי את הדבר שלי. אני אוהב לעבוד ככה אבל אני צריך ללמוד איך להקליט שירה משלי כשכבר יש לי רעיון."
"אולי לפעמים, אבל כמובן שיש לי גם הרבה טראקים של האוס כי זה מה שאני עושה. אבל אני אשמח לעשות עוד מסע לעבר סגנון אחר ולטעום מעט מהכל בעולם הקלאב."
"לא, כי יש לי כל כך הרבה טראקים של האוס כך שזה נחמד בשבילי לעשות משהו אחר. אני יוצר מוזיקת האוס כבר ארבע וחצי שנים ואני יודע איך לגשת לזה, זה כיף."
"רשימת הספוטיפיי שלי מלאה בעיקר בדברים שקטים ורגועים. אני אוהב אמנים לא מוכרים. דברים של גיטרה, ג'ון מאייר, דברים כאלה. אני אוהבת להאזין לזה כי אני כל הזמן עובד עם מוזיקת האוס ואני רוצה פשוט לשמוע משהו אחר."
"זה מוזר כי פעם לא היו לי כל כך הרבה טראקים אז כשהייתי משחרר משהו לא היה לי משהו חדש נוסף אז הייתי מזדרז ויוצר משהו. אבל עכשיו יש לי המון טראקים שמתוכננים לשנה הקרובה. היו לי חודשיים מעולים שבהם היתה לי המון השראה והכנתי משהו כמו שבעה טראקים חדשים."
"אז יש לי סיפור. לפני שנתיים אני חושב, ניגנתי והיה ממש חם. זה היה פסטיבל ממש מגניב עם אחלה אווירה ואז פתאום התחלתי לדמם מהאף בזמן שניגנתי. זה היה נורא, אני יודע כי זה התחיל לדמם על העמדה. אבל ה-MC היתה בחורה והיה לה טמפון אז היא שמה לי אותו באף והמשכתי לנגן. מאז אני תמיד מביא איתי טמפונים."