לאחר ההצלחה המסחררת של פרויקט אמן החודש, אנחנו ממשיכים לתת כבוד לאמנים שגורמים לנו לרקוד ולשמוח בכל פעם מחדש. בכל חודש אנחנו בוחרים את האמן או הדואו שנרצה להכיר מעבר למוזיקה שלו, להבין את האנשים שמאחורי העמדה, להתחבר למסע שלהם ולשמוע את הסיפורים שלא תמיד מגיעים אל הרחבה.
החודש ישבנו לשיחה עם Against All Ødds – מפיק ותיק שכבר קרוב לעשרים שנה בתעשייה, אבל מעדיף להישאר רוב הזמן מאחורי הקלעים. דיברנו על ההתחלה שלו בגיל צעיר מאוד, על ההחלטה המודעת להעדיף הפקה על פני במה, על הפילוסופיה שלו לגבי לייבלים ועל ההופעה ביום חמישי הקרוב.
אני דוד ממרם, מוכר בשם הבמה Against All Ødds. בן 37, מפיק מוזיקה כבר קרוב לעשרים שנה. עבדתי עם עופר ניסים עוד כשהייתי ילד, ומעבר להפקה שלי אני גם מלמד כבר שנים ארוכות, ועושה המון הפקות עבור אמנים אחרים ברקע. אני עובד בשיתוף פעולה עם המון אמנים גדולים מהצד ההפקתי.
זה התחיל עוד כשהייתי ילד, בסביבות גיל שמונה. בן דוד שלי היה משמיע לי כל הזמן קטעים של ג'ון דיגוויד וסשה, וזה פשוט חיבר אותי למוזיקה אלקטרונית. משם זה הפך מהר לאהבה מטורפת – בגיל 13 כבר רציתי להיות דיג'יי, ובסביבות גיל 10-14 כבר התחלתי להפיק בעצמי. בגיל 16 כבר עבדתי לצד עופר ניסים, ואת הגיג הראשון שלי ניגנתי באומן 17.
אתה מתאר את עצמך בעיקר כמפיק ולא כדיג'יי – זו בחירה מודעת?
יש אנשים שהתשוקה שלהם היא דווקא להיות בפרונט, ויש כאלה שהתשוקה שלהם היא להפיק, ולא בהכרח לנגן. העבודה באולפן היא הבסיס להכל כשאתה בונה פרויקט גדול, לפעמים זה לוקח קצת מהפרונט אבל זה בסדר גמור מבחינתי. אני מאוד אוהב לנגן שלא תבינו לא נכון, אבל להפיק – את זה אני ממש אוהב.
מעבר למוזיקה שלך בשם הבמה, אתה גם עושה הרבה עבודה מאחורי הקלעים עבור אמנים אחרים?
כן, זה חלק גדול ממה שאני עושה כבר 12-13 שנה – הפקות "גוסט" לאמנים אחרים בלי קרדיט פומבי. חלק מהעבודות האלה הן עם שמות גדולים מאוד בתעשייה, אבל זה בדיוק העניין – אני לא יכול לפרט עליהן.
מה הכי חשוב שלמדת על עקביות בתעשייה הזו?
שעדיף לשחרר מוזיקה – גם אם זה אומר עצמאית – מאשר פשוט לשמור אותה ולא לעשות איתה כלום. ברגע שאתה מאבד את הגישה הזאת, קל מאוד לאבד את הרלוונטיות ולהיעלם. פתאום שוכחים שאתה בכלל קיים, אם אתה לא מוציא מוזיקה הרבה זמן.
ניגנת לאחרונה בBootshaus, אחד המועדונים הנחשבים בעולם, ספר לנו על החוויה שם?
נבחרתי לנגן ביום הולדת של Kevin De Vries יחד עם אחד האמנים האהובים עליי Kolsch, סגרתי את המסיבה בשעה מאוד קשה אבל נשארו לשמוע אותי עוד המון אנשים והיה ערב מדהים, זה רגע שאין ספק שלא אשכח בקרוב. המועדון, האווירה והחוויה המוזיקלית היו דבר שחקוק עבורי, אנשים נשארו רק כדי לשמוע את המוזיקה שלי.
איך אתה בוחר עם מי לעבוד, ומה ההבדל בין לייבל "הייפי" ללייבל אמיתי?
יש הרבה לייבלים שהם בעצם רק נראים נוצצים, אבל בפועל זה סתם הייפ של תקופה שלא נותן לך כלום. לעומת זאת, אני מאוד נאמן ללייבל שאני עובד איתו כבר שנים – אתה יודע שאתה מחתים אצלו, יש לך תמיכה אמיתית ויציבות. ברוב המקרים, אם זה לא לייבל שבאמת רוצה לקדם אותך, עדיף לשחרר עצמאי. בנוסף, חשוב לבחור את הצוות שלך ומי שהולך איתך את הדרך, הם אנשי מפתח להצלחה של הפרויקט.
מה קורה אצלך בתקופה הקרובה?
השבוע אני מנגן בחמישי הקרוב במועדון הThe Place עם מרקוס שולץ, אמן ענק מעולם הטראנס – אני מאוד מתרגש לערב הזה. אנגן בעיקר מוזיקה מקורית שלי, ואנסה המון חומר חדש.
לסיום – מה הכי חשוב לך בהמשך הדרך?
תמיד יהיה חלום גדול יותר. אבל מה שהכי חשוב לי זה פשוט להמשיך לעבוד, להישאר עקבי, ולתת למוזיקה לעשות את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב.